לקום בבוקר ולהתחיל מבראשית 

?

פרשת בראשית, כ"ה תשרי תש"ע

בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ

הקב"ה ברא את העולם בשישה ימים וינח ביום השביעי.

בכל יום נברא חלק מהעולם,

ביום הראשון, ויאמר אלהים יהי אור ויהי-אור.  ד וירא אלהים את-האור כי-טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך.  ה ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי-ערב ויהי-בקר יום אחד. 

נבראו האור והחשך.

ביום השני, ז ויעש אלהים את-הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי-כן.  ח ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי-ערב ויהי-בקר יום שני

נבראו שמים עליונים, ושמים תחתונים.

ביום השלישי, ט ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל-מקום אחד ותראה היבשה ויהי-כן.  י ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי-טוב.  יא ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו-בו על-הארץ ויהי-כן

נקוו המים ונהיו לימים, נראתה היבשה ונקראה ארץ.נבראו דשאים, עשבים ועצי פרי.

ביום הרביעי,  ויעש אלהים את-שני המארת הגדלים  את-המאור הגדל לממשלת היום ואת-המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים.

נבראו שני המאורות הגדולים, שמש וירח והכוכבים.

ביום החמישי, ויברא אלהים את-התנינם הגדלים ואת כל-נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל-עוף כנף למינהו

נבראו בעלי החיים, חיות מים ועופות

ביום השישי,  ויעש אלהים את-חית הארץ למינה ואת-הבהמה למינה ואת כל-רמש האדמה למינהו.. כז ויברא אלהים את-האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו  זכר ונקבה ברא אתם

נבראו חיות הארץ, נברא האדם.

בשישה הימים ברא ה' את העולם וינח ביום השביעי.

ידועים דברי הזהר, להיות האדם עולם קטן.ככזה על האדם לברוא את עולמו הוא, עולמו הקטן.

העולם אמנם  נברא בששת ימי בראשית, אך הבריאה נמשכת ונעשית יום יום ומיום ליום.

גם האדם מצווה לברוא את עולמו, יום יום ומיום ליום.

בכל יום ויום מימות השבוע יש לאדם לברוא חלק מעולמו עד ליום השביעי בו שבת וינפש.

הבריאה היומית צריכה שתהא כבריאת העולם הגדול, כך יש לברוא את העולם הקטן.

מדוע התורה טורחת ומספרת לנו את הבריאה שנעשתה בכל יום ויום, די היה לו סיפרה שבמשך שישה הימים נברא העולם כולו, ניתן היה להוסיף ולספר מה סך כל הדברים שנבראו בכל ששת הימים, מדוע נצרכה התורה להאריך ולפרט יום יום את בריאתו?

לאור דברי הזוהר שהאדם הינו עולם קטן, ממילא לאדם יש צורך לבראות את עולמו הוא, יום יום ובריאתו.

איך ובאיזו אופן, מתי איזה שלב בבריאת האדם את עולמו, באה ללמדנו התורה.

מה מהות הבריאה בכל יום? מהו הסדר שלאורו נצרכים אנו לבנות עולמינו?

ביום הראשון נבראו, אור וחושך.

מה הם אור וחושך? ידוע שחושך אינו רק העדר אור, החושך הינו מהות בפני עצמה, הקב"ה מבדיל בין האור ובין החושך, ידוע שחושך הינו בחינה של הסתר, בחינה של רע, לעומת האור שבחינתו גילוי, טובה.

הקב"ה איננו בורא רק אור, איננו נמצא רק באור, אלא גם בחושך, כידוע אין קיום לדבר שאין בו את מציאותו של הקב"ה.

יתר על כך מובא בליקוטי מוהר"ן (נ"ג) שהחושך שהינו מקום ההסתר, ממנו יבוא הגילוי, גילו הנסתר.

שלב ראשון בבריאת האדם את עולמו, הינה ההכרה שיש אור ויש חושך, גם במציאות של החושך חייב שתהיה מציאות אור, אור נסתר שעליו להאיר ולגלות.להפוך את מציאות העולם, עולמו, לעולם מאיר עולם שבו יש גילוי של הנסתר, ישנה הנהגה ע"פ החומר הבראשיתי, אותו חומר אשר יש בו גם רע, הסתר, אך הוא מביא לידי גילויים, לידי אמת.

ביום הראשון האדם צריך לבנות לעצמו הכרה שגם בחושך יש אור.האדם צריך שייבנה גם חושך, בידיעה שגם החושך הינו מציאות הינה בריאה הנצרכת לקיומו האישי, לקיום עולם.

ביום השני נבראו, שמים עליונים ושמים תחתונים. "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם".

הקב"ה מחלק את המים לשנים, בורא את הרקיע אשר מבדיל בין המים העליונים למים התחתונים.

אומרת הגמ' אין מים אלא תורה, התורה הינה מהות חייו של האדם, מהות הנהגתו בעולם זה וגם בעוה"ב.  

כך גם המים, הוי כל צמא לכו למים.

שלב השני על האדם להכיר את כלי עבודתו, כלי חיותו.הכלים אשר בעזרתם יבנה עולם, הקב"ה איסתכל באוריתא וברא עלמא.ביום השני האדם נצרך לבנות לעצמו את כלי עבודתו הרוחניים שהינם גשמיים המתווים את דרכו ומעשיו.

מוצש"ק פר' בראשית, כ"ד תשרי תשע"ב

ביום השלישי, נקוו המים ונהיו לימים, נראתה היבשה ונקראה ארץ.נבראו דשאים, עשבים ועצי פרי.

בשלב זה נוצר מקום בטוח לאדם, יבשה, נוצרה הפרדה בין המים ליבשה, יקוו המים מתחת השמים אל-מקום אחד ותראה היבשה, מקום זה של בטחון מביא לידי יכולת קבלת השפע האלוקי, הפרנסה.אותו שפע המצוי ואינו מצריך טירחה מרובה, דשאים, עשבים ועצי פרי.

.

בשלב השלישי על האדם להכיר במציאות שקיומו ופרנסתו הינם בהישג יד, אין צורך בטרחה מרובה.

ידיעה והכרה זו מביאים לאדם מידת הביטחון, ביטחון בבורא עולם.

הימים הראשון עד השלישי, כולל.ענינם הפרדה בין כוחות, הפרדה בין ישויות קיומיות, אור וחושך, מים עליונים מים תחתונים, מים ויבשה.

ימים הרביעי ועד היום השישי, כולל, הינם ימי בריאה, יצירה.ימים אלו, הינם ימי מילוי בתוכן במהות, קיום של העולם "המסודר".

 ביום הרביעי, נבראו השמש והירח.נבראו המאורות הגדולים, להאיר, השמש ביום והירח בלילה והכוכבים.

היום הרביעי, הינו היום הראשון של החצי השני של שבוע הבריאה.

ביום הראשון ויבדל אלוקים בין האור ובין החושך, ביום הרביעי, הראשון לחצי השני, נוצרו המאורות, אשר מבדילים בין האור ובין החושך, השמש והירח.נוצרה מהות לאור ולחושך.

ביום הרביעי,לאחר שהכיר האדם, ביום הראשון בהיות אור ובהיות חושך.בהיות החושך מציאות נצרכת לקיום העולם ולא ח"ו להכחדתו. על האדם ליצור לעצמו שני מאורות גדולים.מאורות אשר ענינם להאיר לכוון, להורות הדרך, ביום ובלילה.היום הרביעי הינו יום של יצירת הנהגה לאורה יילך ובה יידבק האדם, ביום ובלילה.הנהגה אשר מהותה אור השמש ביום ואור הירח והכוכבים בלילה. והבן.

ביום החמישי, נבראו שרצים, תנינים ועופות.יום זה הינו היום השני בחציו השני של שבוע הבריאה.ביום השני הבדיל הקב"ה בין מים עליונים ומים תחתונים, נוצר הרקיע המבדיל בין השנים.עיקרוה של הבריאה ביום השני, הינה הברכה "ויברך אתם אלהים לאמר  פרו ורבו ומלאו את-המים בימים והעוף ירב בארץ".ברכה זו למעשה היא קיומו של עולם, פרו ורבו, היינו המשכיות בלתי נגמרת קיום תמידי.

האדם מצווה ביום החמישי למלא את עולמו הן המים העליונים, הגשמיות, הן המים התחתונים, הרוחניות, במילוי קיומי אשר תחול בו ברכת פרו ורבו ומילאו.קיום של גדילה התפתחות מתמדת.

ביום השישי נבראו, נפש חיה למינה, בהמה ורמש וחיתו ארץ.גם האדם נברא ביום זה.

יום שישי  הינו היום השלישי בחציו השני של שבוע הבריאה.ביום השלישי בו הופרדו המים מהיבשה,  יום בו נבראו דשאים ועצי פרי.עץ פרי עושה פרי למינו.בחלקו השני, ביום השישי נוצרו החיות והאדם, גם הם בחינת עץ פרי עושה פרי.ביום זה נוצרו שני מהויות שונות.מהות אחת בחינתה מים, המהות השניה בחינתה יבשה.המים ענינם בחינת אין מים אלא תורה.יצירת האדם כמים כמקיים העולם ע"י הנהגת התורה.הבהמה ענינה יבשה, ענינה תיחום ויצירת מקום למים.למעשה היבשה הינה אמצעי לקיום המים.

 האדם מצווה ביום השישי, ליצירת הפרדה בין האדם לבהמה, הפרדה בין המים ליבשה.נתינת מהות קיומית לקיומו.השוני בין קיומו כאדם לבין קיומו כבהמה, הינם המים, אין מים אלא תורה.

היום השביעי, הינו יום אשר אינו יום ואינו לילה.היום השביעי הינה בריאה בפני עצמה, מהות שונה, מהות של וינפש.היום השביעי הינו מקום הנפש, מקומה של נשמה יתרה, מקומה של כל מי שטרח בע"ש, היינו ימי השבוע, יאכל בשבת.מהותה של וינפש תלויה באופן ההכנה בימי השבוע.

האדם ביום השביעי, צריך שייעשה כמעשה הבורא "וינח ביום השביע" המנוחה הנגזרת מעבודתו בימי השבוע.

יום השביעי הינו גם הכנה לקראת השבוע הבא, שבוע של בריאה חדשה.

כפי הנהגתו בימי השבוע, כך תראה מנוחתו ביום השביעי.כפי מנוחתו ביום השביעי יישאף למנוחה שלמה.מנוחה ש-"רצה נא במנוחתנו קדשנו במצוותיך שים חלקנו בתורתך שבענו מטובך שמח נפשנו בישועתך וטהר לבנו באמת".

"וינוחו בו כל ישראל מקדשי שמך"

דויד לקס _אמת